דילוג לתוכן הראשי
08

מיסוי בינלאומי, רילוקיישן ותושבות

טיפול בסוגיות מיסוי חוצות גבולות: אמנות מס, זיכוי מס זר, חברות זרות, מוסד קבע, ניתוק ותושבות, רילוקיישן, עולים חדשים ותושבים חוזרים.

העולם הפך גלובלי הרבה יותר מהר מדיני המס. ישראלים עובדים מרחוק עבור מעסיקים זרים, מחזיקים תיקי השקעות בחו״ל, פותחים חברות במדינות אחרות, עוברים לרילוקיישן וחוזרים; ובמקביל, משקיעים ותאגידים זרים מפתחים פעילות בישראל. כל אחד מהמצבים האלה מייצר שאלות מס שאין להן תשובה אינטואיטיבית.

המשרד מלווה יחידים וחברות בסוגיות מיסוי חוצות גבולות, תוך שילוב בין הדין הישראלי, אמנות המס שישראל צד להן, וכללי הדיווח הבינלאומיים.

הכול מתחיל בשאלת התושבות

ישראל ממסה את תושביה על הכנסתם הכלל־עולמית, ואת מי שאינם תושבים — רק על הכנסה שהופקה בישראל. לכן, השאלה הראשונה בכל תיק בינלאומי היא שאלת התושבות, והיא כמעט תמיד מורכבת יותר משנדמה.

תושבות לצורכי מס אינה נקבעת לפי אזרחות, לפי כתובת בתעודת הזהות או לפי המקום שבו נמצא הבית. המבחן המרכזי הוא מרכז החיים — מכלול הזיקות האישיות, הכלכליות והחברתיות. בוחנים היכן מתגוררת המשפחה, היכן נמצאים הנכסים, היכן מנוהלים החשבונות, היכן פועל העסק, היכן חברויות בארגונים והיכן מקבלים שירותי בריאות. לצד המבחן המהותי קיימות גם חזקות כמותיות המבוססות על מספר ימי השהייה בישראל, אך אלה ניתנות לסתירה.

טעות נפוצה: ההנחה שעצם המעבר הפיזי לחו״ל מנתק את התושבות. בפועל, אדם ששמר על דירה בישראל, על חשבון בנק פעיל, על קופות גמל ועל קשרים עסקיים — עלול להיחשב תושב ישראל שנים לאחר שעזב, ולהתמודד עם דרישת מס על הכנסותיו בחו״ל.

רילוקיישן — מה לעשות לפני שעוזבים

היערכות נכונה לפני היציאה שווה הרבה יותר מטיפול לאחריה. אנחנו בונים ללקוחות היוצאים לחו״ל תוכנית שכוללת:

  1. ניתוח מעמד התושבות הצפוי ותיעודו
  2. בחינת הוראות אמנת המס עם מדינת היעד וכללי שובר השוויון שבה
  3. בדיקת ההשלכות של מס יציאה על נכסים שבבעלות
  4. הסדרת הדיווח בשנת המעבר, שהיא לרוב שנה מפוצלת ומורכבת
  5. טיפול בקופות גמל, בקרנות השתלמות ובפוליסות ביטוח
  6. תכנון החזקות במניות חברה ישראלית והשלכות חלוקת דיבידנד
  7. תיעוד שוטף שיאפשר להוכיח את הניתוק בעוד מספר שנים

עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

הדין הישראלי מעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים הטבות משמעותיות מאוד: פטור ממס על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, ופטור מחובת דיווח על נכסים והכנסות מסוימים, למשך התקופה הקבועה בחוק.

ההטבות האלה הן מהנדיבות בעולם — אבל הן מחייבות תכנון. מבנה החזקות שנבנה נכון לפני העלייה יכול להאריך ולמקסם את ההטבה; מבנה שנבנה שלא נכון עלול לאבד אותה. גם שאלת המועד המדויק של העלייה, וסיווג ההכנסה כמופקת בישראל או מחוצה לה, דורשים בחינה פרטנית.

אמנות מס וזיכוי בגין מס זר

ישראל צד לעשרות אמנות למניעת כפל מס. האמנות קובעות למי זכות המיסוי הראשונית בכל סוג הכנסה — עסקית, דיבידנד, ריבית, תמלוגים, רווח הון, שכר עבודה, פנסיה — ומגבילות את שיעורי הניכוי במקור.

לצד האמנות פועל מנגנון הזיכוי בגין מס זר: מס ששולם בחו״ל מקוזז כנגד המס הישראלי, בכפוף למגבלות ולסלים נפרדים לפי סוגי הכנסה. יישום נכון של המנגנון דורש התאמה בין שיטות דיווח שונות, בין שנות מס שאינן חופפות ובין הגדרות שונות של אותה הכנסה — וזו עבודה שכמעט תמיד דורשת מקצועיות.

מוסד קבע — מתי פעילות בחו״ל הופכת לחייבת שם

חברה ישראלית שמוכרת ללקוחות בחו״ל אינה בהכרח חייבת במס שם. אבל אם היא מקיימת במדינה הזרה ״מוסד קבע״ — משרד, מפעל, סוכן תלוי, או במקרים מסוימים עובד שפועל מהמדינה — עלולה לקום חבות מס מקומית, לצד חובות דיווח ורישום.

הסוגיה הזו הפכה חריפה במיוחד עם התפשטות העבודה מרחוק: עובד יחיד שיושב במדינה זרה עלול, בנסיבות מסוימות, ליצור לחברה חשיפה במדינה שבה מעולם לא התכוונה לפעול.

חברות זרות בשליטה ישראלית

הדין הישראלי כולל כללים ייעודיים למניעת דחיית מס באמצעות חברות זרות: כללי חברה נשלטת זרה (חנ״ז) וכללי חברת משלח יד זרה (חמי״ז). במצבים מסוימים, רווחים שלא חולקו בחברה הזרה ייחשבו כאילו חולקו כדיבידנד לבעל השליטה הישראלי — ויחויבו במס בישראל אף שלא התקבל שקל.

בעל מניות ישראלי בחברה זרה נדרש גם לצרף לדוח השנתי טופס 150 המפרט את ההחזקה.

שקיפות בינלאומית — העולם כבר לא סודי

הסכמי חילופי המידע האוטומטיים בין רשויות מס (CRS, FATCA) שינו את התמונה מקצה לקצה. חשבון בנק בחו״ל, תיק השקעות, קרן או חברה — כולם מדווחים היום באופן שוטף למדינת התושבות. הנחת עבודה שלפיה ״לא ידעו״ אינה מציאותית עוד.

מי שיש לו נכסים או הכנסות בחו״ל שלא דווחו כראוי, מוטב שיפעל ביוזמתו להסדרת הנושא — בהליך מסודר, ובליווי מקצועי.

פעילות זרה בישראל

אנחנו מלווים גם משקיעים ותאגידים זרים הפועלים בישראל: בחירת מבנה ההשקעה, רישום ברשויות, כללי ניכוי במקור לתשלומים לחו״ל, החזרי מס לתושבי חוץ ובקשות לאישורי פטור מניכוי במקור.

מסר אחד לסיום

מיסוי בינלאומי הוא תחום שבו ההחלטות מתקבלות פעם אחת, והשלכותיהן נמשכות שנים. יום ייעוץ אחד לפני מהלך גדול — מעבר, עלייה, פתיחת חברה בחו״ל או קליטת משקיע זר — חוסך בממוצע הרבה יותר ממה שהוא עולה.

חזרה לכל תחומי ההתמחות

רוצים לדבר על זה לעומק?

פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות, במשרדנו בבני ברק או בשיחת וידאו. נשמח לבחון את המקרה הספציפי שלכם ולומר לכם בכנות מה נכון לעשות.

השאירו פרטים

בואו נדבר על העסק שלכם

פגישת היכרות ראשונה במשרדנו בבני ברק, בשיחת וידאו או בטלפון — ללא עלות וללא התחייבות. נשמח לשמוע איפה אתם היום, ולומר לכם בכנות איפה אנחנו יכולים לעזור.